מד קדושה באגן הקדוש

מאת נדב שרגאי
20 מרץ 2006
הדפסה
שלח/י
תל אביב - את נאומו הראשון, בכנסת הראשונה, הקדיש המשורר אורי צבי גרינברג ל"ירושלים המחולקת" ולכיסופים לעיר העתיקה שמעבר לגבול. גרינברג, שנענה לפנייתו של מנחם בגין להשתלב במקום השני ברשימת חרות לכנסת, ביקש להדגיש כי השם ירושלים מכוון רק לירושלים שבתוך החומות, "שבה הר הבית", ואשר מעבר לחומות, זהו "עיבורה של ירושלים".

לקראת הבחירות לכנסת ה-17 רחוקים מרבית נבחרי הציבור מהתחושות שביטא אצ"ג (לפני חמש שנים, בוועידת קמפ דייויד האחרונה, אף גילתה ממשלת ברק נכונות לוותר על כמחצית מהעיר העתיקה ועל חלקים נכבדים מהריבונות הישראלית בהר הבית). אבל ערב הבחירות נרתעות המפלגות מדיון גלוי בעתידם של מוקדי המחלוקת הרגישים הקשים ביותר בסכסוך הישראלי-הפלסטיני.

בניגוד לנכונותן לדון בהעברת שכונות ערביות במזרח ירושלים לרשות הפלסטינית, הרי שבכל הקשור לעיר העתיקה ולהר הבית, הרתיעה משבירת מוסכמות ציבוריות עדיין רבה. גם דעת הקהל הישראלית שעל פי הסקרים תומכת בוויתור על שכונות ערביות, מתנגדת לוויתורים בעיר העתיקה ובהר הבית. יהיו שיצרו על כך ויהיו שינשמו לרווחה, על דבר אחד אין מחלוקת: זהו המקומות הרגישים והטעונים בעולם.

פתרון לאגן הקדוש
נתון אחד, לאו דווקא מרכזי, הכלול בדו"ח לפידות שראה אור לפני שנים אחדות, מספר אולי את הסיפור כולו: הדו"ח, שבפעם הראשונה מיפה בפרוטרוט את 900 הדונמים, הטעונים ברגשות, סמלים וזיכרונות כה רבים, גילה שלמקומות קדושים יש נטייה להתרבות. בפרט בירושלים. במיוחד בעיר העתיקה. ב-1949 הוגשה לאו"ם רשימה שבה 30 מקומות קדושים בירושלים. יובל שנים בלבד אחר כך הכינו שלושה מחברים - יהודי ישראלי, נוצריה-ארמנית פלסטינית, ומוסלמי פלסטיני - רשימה ובה לא פחות מ-326 מקומות קדושים. ועדת לפידות, שעבדה במסגרת מכון ירושלים לחקר ישראל, העמידה לרשות מעצבי המדיניות גם סוג של "מד קודש", פרי עבודתו של ד"ר יפרח זילברמן, שהציע שמונה מדרגי קדושה לאתרי קודש בירושלים.

היום עומדת הפרופ' רות לפידות, שתקבל ביום העצמאות את פרס ישראל למשפט, בראש צוות אחר, גם הוא במסגרת מכון ירושלים. הצוות הזה הגיש לפני שבועות אחדים למעצבי המדיניות חלופות להסדר ב"אגן ההיסטורי של ירושלים" - קרי העיר העתיקה והשטחים הסמוכים לה.

לפידות וצוותה אינם הראשונים המציעים פתרון שונה לעיר העתיקה והאגן הקדוש, ולשאר חלקי ירושלים. עדנאן אבו עודה למשל, ראש סגל חצר המלוכה הירדני ומקורבו של המלך חוסיין המנוח, העלה באפריל 92', במאמר שפורסם בעיתון ירדני, את הרעיון להפקיע את ירושלים שבין החומות מכל ריבונות פוליטית, ולראותה כמקום קדוש הראוי שיתנהל בידי מועצה משותפת ליהודים, מוסלמים ונוצרים. אבו עודה אף הציע לאסור הנפת דגלים בין החומות.

גם בפגישות הרבות שנערכו בין יצחק רבין והמלך חוסיין נעשה שימוש בביטוי "ריבונות האל" ביחס לעיר העתיקה ולמקומות הקדושים. הרב מנחם פרומן מתקוע, חסיד ההידברות הבין-דתית, מטיף זה שנים להגדרת אזורים נטולי ריבונות, והפקדתם בידי אנשי הדת. לפידות עצמה, העלתה במהלך שנות ה-90 את הרעיון להשעות את הריבונות בעיר העתיקה לתקופה מוסכמת, אפילו ל-20-30 שנה.

אלא שהדו"ח הנוכחי שחיבר הצוות של מכון ירושלים בראשות לפידות נוטש במידה רבה את תפישת האזורים נטולי הריבונות וחוזר, ברוב החלופות, אל החלוקה מהסוג הישן. חמש החלופות שהוצגו רק באחרונה לפני מ"מ ראש הממשלה אהוד אולמרט ולפני יושבי הראש של הליכוד והעבודה, גובשו על ידי שורה של מומחים שכינס מכון ירושלים: הפרופ' יעקב בר סימן טוב, אורה אחימאיר, ד"ר שמואל ברקוביץ, ד"ר משה הירש, ד"ר יפרח זילברמן, ד"ר מאיה חושן, ד"ר קובי מיכאל, ראובן מרחב, ישראל קמחי, ד"ר יצחק רייטר, אמנון רימון וד"ר עמנואל שרון.

מי יהיה הריבון
החלופה הראשונה מציעה ריבונות ושליטה מלאה של ישראל בכל רחבי האגן, תוך מתן אוטונומיה מסוימת לתושבים הפלסטינים, ואולי גם קביעת מעמד מיוחד למקומות הקדושים לנצרות ולאיסלאם. המשמעות של ההצעה הזאת היא למעשה מיסוד המצב הקיים, שכן גם היום מנהלים המוסלמים והנוצרים את מוסדותיהם באופן אוטונומי. החלופה הזאת גם מציעה לבחון אפשרות להעניק חסינות בינלאומית למקומות הקדושים או לאנשי הדת שמכהנים בהם.

החלופה השנייה הפוכה בתכלית: ריבונות ושליטה מלאה של הפלסטינים בכל רחבי האגן, עם אוטונומיה לתושבים היהודים (למשל ברובע היהודי) ומעמד מיוחד למקומות הקדושים ליהודים. החלופה הזאת תהיה אולי קבילה על הרוב המכריע של הפלסטינים, אבל סביר להניח שמדינת ישראל תדחה אותה על הסף, בדיוק כפי שהפלסטינים ידחו את החלופה הראשונה.

החלופה השלישית מציעה חלוקה טריטוריאלית בין הצדדים עם פיקוח בינלאומי. בחלופה זאת, לאחר הסכמה על קביעת גבול, כל צד הוא הריבון ומקור הסמכות בטריטוריה שהוקצתה לו בהסכם. החלוקה הטריטוריאלית של האגן ההיסטורי בין ישראל לפלסטינים יכולה להתבצע על פי מגוון רחב של קווי גבול חלופיים, שהצוות פורש אותן בחמש חלופות משנה פנימיות:

* הרובע היהודי והרובע הארמני ייכללו בשטח הריבוני של ישראל. הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי יהיו תחת ריבונות פלסטינית. הר הבית ייכלל בשטח הריבוני של ישראל.
* הרבעים היהודי והארמני - בשטח הריבוני של ישראל. המוסלמי והנוצרי - תחת ריבונות פלסטינית, והר הבית תחת ריבונות פלסטינית.
* הרובע היהודי - בריבונות ישראלית, שלושת הרבעים האחרים והר הבית - בריבונות פלסטינית.
* הרובע היהודי, הארמני, הנוצרי והר הבית בריבונות ישראל, והרובע המוסלמי בריבונות פלסטינית.
* כל אחת מהחלופות הקודמות, עם חלוקה טריטוריאלית של הר הבית בין ישראל לפלסטינים.

הסוגיות שמעוררות חלוקה מעין זו הן מורכבות, וחלקן נראות לכאורה בלתי פתירות. כמה דוגמאות: הדרישה לחופש פולחן יהודי גם בהר הבית, סוגיית הפיקוח על הבנייה, זכויות אדם, שימור עתיקות, תנאי מעבר, הגבלות בתחום הביטחוני, היקף הסמכות השיפוטית והפלילית של כל צד על אזרחי הצד השני שייכנסו לשטח שבשליטתו.

על פי החלופה הזאת, שני הצדדים יקנו לגוף בינלאומי סמכויות מעקב ובקרה. הגוף הבינלאומי, שיתפקד כ"משקיף", יצטרך לבחון האם הצדדים אכן מבצעים את הוראות ההסדר.

חלופה נוספת, רביעית, מציעה ניהול משותף, וחלוקת סמכויות בין שני הצדדים עם גיבוי בינלאומי. אגן העיר העתיקה יפעל כיחידה אחת, והצדדים יפעילו במשותף את רוב סמכויות המינהל והשיטור באגן. הגורם הבינלאומי יהיה אחראי ליטול מהצדדים את סמכויותיהם, ולהפעיל אותן, בתחומים שבהם ההפעלה המשותפת תיכשל מסיבה כלשהי. ההסכם יוכל לקבוע פרק זמן, שעם סיומו יהיה על הגוף הבינלאומי להחזיר לצדדים את הסמכויות שנטל מהם.

החלופה החמישית. גם על פי חלופה זו ינוהל (בדרך כלל) האגן ההסטורי כיחידה אחת, אולם הדבר ייעשה על ידי הגוף הבינלאומי עצמו ולא על ידי הצדדים. עם זאת, אפשר ששטחים קטנים יחסית, בעיקר מקומות קדושים שאין עליהם מחלוקת, יתחלקו בין הצדדים על בסיס טריטוריאלי. על פי תוכנית זו, שמשמעותה למעשה בינאום האגן הקדוש, הגוף הבינלאומי יחזיק בידיו לא רק סמכויות פיקוח ובקרה, אלא יהיה אחראי גם על ניהול האגן הקדוש, ויהווה את מקור הסמכות והשליטה בו.

במקרים מסוימים, באחדים מהשטחים יאציל הגוף הבינלאומי לצדדים סמכויות מסוימות. לאנשי הגוף הבינלאומי יהיה על פי חלופה זו מגוון רחב של סמכויות, החל בהגנה על המקומות הקדושים מפני פגיעה או חילול והבטחת הסדרי מעבר אל האגן ההסטורי, וכלה בענייני שיטור, מיסוי, ותכנון ובנייה.

אחת השאלות המעניינות היא מי יפעיל את הגוף הבינלאומי, וכאן שוב נפרשות כמה חלופות משנה, כמו ארגון בינלאומי כדוגמת האו"ם, ארגון רב לאומי שיוקם במיוחד לצורך מטרה זאת, או מדינה כמו ארה"ב או שווייץ.

צוות הסדר הקבע של מכון ירושלים נמנע מהמלצה מפורשת על אחת החלופות, אבל הוא מצדד במעורבות בינלאומית כלשהי בניהול העיר העתיקה, בעיקר בתחום הביטחון והשימור והפיקוח על המקומות הקדושים. השורה התחתונה בדו"ח החדש קובעת: "מסובך ביותר לתכנן ולכונן משטר מיוחד בעבור האגן ההיסטורי, אבל יש להניח שאין פתרון אחר שיוכל לזכות בהסכמת שני הצדדים והקהילה הבינלאומית".

# # #
* נדב שרגאי הוא כתב "הארץ".
פורסם במקור ב"הארץ" ב- 8 במארס 2006.
בקרו באתר העיתון ב-www.haaretz.com.
מופץ על-ידי שירות CGNews.
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.
 
 
 
 
"לחוקרים ולקובעי מדיניות כאחד, 'סרץ' פור קומון גראונד' מייצר חומרים יוצאים מ הכלל על המזרח-התיכון. למי שמחפש איזון וניתוח מעמיק, זה המקום לפנות אליו לצורך הבנה טובה יותר של המורכבויות במזרח-התיכון של ימינו."

- ד"ר רוברט א. פרידמן, הקתדרה ע"ש פגי מיירהוף פרלסטון למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בלטימור, ומרצה אורח למדע המדינה באוניברסיטת ג'ון הופקינס
 
 
 

It takes 200+ hours a week to produce CGNews. We rely on readers like you to make it happen. If you find our stories informative or inspiring, help us share these underreported perspectives with audiences around the world.

Monthly:

Donate:

Or, support us with a one-time donation.

 
 
 
מאמרים נוספים במהדורה
חוט השני העובר לאורך ההיסטוריה והתרבויות
בוש חותר לקונסנזוס בקהילה היהודית-אמריקנית
גלריה ערבית-ישראלית פורצת גבולות
עדר בלי רועה
 
 
 
 
 
 
 
200+
 
 
# of hours per week to create one edition
 
 
8
 
 
# of editors in 6 countries around the world
 
 
30,000
 
 
# of subscribers
 
 
30
 
 
Average # of reprints per article
 
 
4,800
 
 
# of media outlets that have reprinted our articles
 
 
37,307
 
 
# of republished articles since inception
 
 
6
 
 
# of languages CG articles are distributed in
 
 
2000+
 
 
# of writers since inception
 
 
'

 

מאמרים נוספים במהדורה

חוט השני העובר לאורך ההיסטוריה והתרבויות מאת לורן גלפונד פלדינגר
בוש חותר לקונסנזוס בקהילה היהודית-אמריקנית מאת ויליאם פישר
גלריה ערבית-ישראלית פורצת גבולות מאת מרטין פיישנס
עדר בלי רועה מאת דן בר-און